מונחים בסוכרת סוג 1 שכדאי להכיר
אם אתם או אחד מבני המשפחה שלכם אובחנתם לאחרונה עם סוכרת מסוג 1, כדאי להכיר מספר מונחים שנפוצים בשיח הטיפול בסוכרת:
מונחים מדעיים
נוגדנים עצמיים (Autoantibodies): הם נוגדנים ( סמנים של מערכת החיסון ) שמכוונים כלפי הגוף עצמו. כשמופיעים בדם שניים או יותר נוגדנים עצמיים , הסיכויים לפתח סוכרת מסוג 1 הם כמעט 100%.
אוטואימוניות (Autoimmunity): תגובות של מערכת החיסון כנגד תאים ורקמות בריאות של הגוף. בסוכרת מסוג 1, התגובה האוטואימונית של מערכת החיסון מכוונת לתאי הבטא המייצרים אינסולין בלבלב.
תאי בטא (Beta Cells): תאים הנמצאים בלבלב, ותפקידם העיקרי הוא לסנתז, לאחסן ולשחרר אינסולין. בסוכרת מסוג 1, תאי הבטא נהרסים וכך גם היכולת של הגוף לייצר אינסולין.
גלוקוז . הגלוקוז הוא סוכר פשוט (חד-סוכר) המהווה מקור חשוב של אנרגיה בגוף. הוא משתחרר לדם לאחר העיכול . ריכוזו בדם מווסת בעיקר על ידי ההורמונים אינסולין וגלוקגון.
ריכוז הגלוקוז בדם נבדק בבדיקת דם לשם ביצוע מעקב אחר רמות הסוכר בדם .
אם ריכוזו בדם יורד מתחת לרמה הרצויה מדובר בהיפוגליקמיה, ואם ריכוזו עולה מעל לרמה הרצויה מדובר בהיפרגליקמיה;
גלוקוז הוא מקור האנרגיה המיידי לתאי הגוף ,הוא מצוי חופשי בענבים ובדבש והוא מאוחסן בגוף בצורת גליקוגן.
גלוקגון (Glucagon): הורמון המיוצר על ידי תאי האלפא בלבלב שמעלה את רמת הסוכר בדם. הוא זמין במרשם וניתן להשתמש בו לטיפול בהיפוגליקמיה חמורה (רמת סוכר נמוכה בדם).
HbA1c המוגלובין מסוכרר : בדיקת HbA1c בדם משמשת לשיקוף רמות הסוכר (גלוקוז ) הממוצעת בדם במשך שלושת החודשים האחרונים . הבדיקה משמשת לאיבחון סוכרת ולהערכת יעילות הטיפול בסוכרת . לאחר שהסוכר שבדם נקשר להמוגלובין שבכדוריות הדם האדומות , הוא הופך להמוגלובין מסוכרר. ערכי ההמוגלובין המסוכרר מבטאים את שיעור ההמוגלובין המסוכרר מתוך סך כל ההמוגלובין שבדם. ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, עולה גם כמות הסוכר שנקשרת להמוגלובין.
תאי הדם האדומים בגוף מתחדשים בכל כשלושה חודשים, ולכן רמת ההמוגלובין המסוכרר בתאי הדם משקפת את רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים שקדמו לבדיקה .
אינסולין (Insulin): הורמון המיוצר בתאי ביטא בלבלב, הוא חיוני לווסת את רמת הגלוקוז בדם.
ובעל השפעות נוספות על רקמות הגוף, כמו עידוד תהליכים של בניית רקמה ואגירת אנרגיה בתא . האינסולין מופרש לזרם הדם כאשר ישנה עלייה ברמת הגלוקוז בדם לאחר ארוחה.
רמות האינסולין בגוף מורכבות ממרכיב בסיסי (בזאלי) השומר על רמה קבועה כל הזמן, ומרכיב "בולוסי" היוצר קפיצה ברמות אינסולין כאשר אנו אוכלים. כדי לחקות את הפעילות הזו פותחו כיום כמה סוגים של אינסולין בסיסי השומרים על רמה קבועה (טרגלודק ,לבמיר, לנטוס) וסוגי אינסולין אחרים שרמתם עולה ויורדת בצורה מהירה מאוד (נובורפיד, הומולוג, ליומג'ב ) שמיועדים למתן לפני האכילה ולתיקון רמות גבוהות .
סוכרת מסוג 1 יכולה להיות קשה לניהול לפעמים, אבל אתם לא לבד. הקהילה כאן כדי לתמוך בכם למידע נוסף בקרו באתר האגודה לסוכרת נעורים – סוג 1
חיים עם סוכרת מסוג 1
לבלב מלאכותי (Artificial Pancreas – AP) או מערכת לאספקה אוטומטית של אינסולין (Automated Insulin Delivery – AID): מערכות אלו מנטרות את רמות הסוכר בדם ומספקות אינסולין באופן אוטומטי – כמו שלבלב תקין היה עושה באופן טבעי – בעזרת אלגוריתם מתוחכם.
אינסולין בזאלי (Basal): אינסולין בזאלי (המכונה גם אינסולין רקע) שומר על רמות יציבות של סוכר בדם במהלך שעות צום, כמו בין ארוחות או במהלך השינה. הוא משחק תפקיד חשוב בניהול סוכרת מסוג 1.
ניטור סוכר בדם (Blood Sugar Monitoring): ניטור מאפשר לדעת מתי נדרש אינסולין לתיקון רמת סוכר גבוהה או מתי יש צורך בפחמימות לתיקון רמת סוכר נמוכה. ידיעת רמות הסוכר בדם בזמן אמת כדי להגיב בהתאם הן בין הדרכים החשובות ביותר לניהול סוכרת מסוג 1 .
בולוס (Bolus): אנשים עם סוכרת מסוג 1 לוקחים מנה נוספת של אינסולין, בדרך כלל לפני ארוחה או חטיף, כדי לכסות על העלייה צפויה ברמת הסוכר בדם – זה נקרא בולוס.
ספירת פחמימות (Carbohydrate Counting): אנשים עם סוכרת מסוג 1 חייבים לספור את כמות הפחמימה שהם אוכלים או שותים. על בסיס ספירה זו, ולפי יחס "אינסולין לפחמימות" נקבע מינון האינסולין להזרקה לפני כל ארוחה . ספירת פחמימות מסיעת לשמור על רמות סוכר בטווח הרצוי לאחר אכילה. יחס האינסולין לפחמימות נקבע על ידי רופא סוכרת, הנקרא אנדוקרינולוג.
מד סוכר רציף המכונה גם סנסור (Continuous Glucose Monitor – CGM): מכשיר זה עוקב באופן אוטומטי אחר רמות הסוכר בדם כל כמה דקות, יום ולילה, ומאפשר למשתמשים לראות גם את המגמות של רמות הסוכר , האם הן במגמת עליה או ירידה ולפני שהן מגיעות לערכים קיצוניים . השימוש בסנסור שיפר משמעותית את ניהול הסוכרת, ועוזר לאנשים להימנע מעליות וירידות חדות ברמות הסוכר בדם ומהסיבוכים הנובעים מכך.
שלב ירח הדבש (Honeymoon Phase): עבור חלק מהמאובחנים , קימת תקופה קצרה לאחר אבחון סוכרת מסוג 1 שבה הלבלב עדיין מסוגל לייצר אינסולין. היא נמשכת בדרך כלל כמה חודשים עד שנה לאחר האבחון, ולאחר מכן האדם עם סוכרת מסוג 1 תלוי באינסולין חיצוני כדי לשרוד.
מכשירי ניהול אינסולין (Insulin Management Devices): משאבת אינסולין או פוד המספקים אינסולין. המשתמשים מגדירים את המכשיר לתת מינון קבוע של אינסולין לאורך כל היום והמכשיר מאפשר מתן מנות נוספות (בולוסים) של אינסולין לפני ארוחות ובזמנים שבהם רמת הסוכר בדם גבוהה מדי. מתן אינסולין בצורה רציפה בעזרת משאבת אינסולין מחקה את הדרך הטבעית בגוף למתן אינסולין.
מצבים הקשורים לסוכרת מסוג 1
סוכרת שבירה (Brittle Diabetes): סוכרת שקשה לשלוט בה. היא מאופיינת בתנודתיות מהירה ברמות הסוכר בדם, הרמות עולות מהר מדי (היפרגליקמיה) ויורדות מהר מדי (היפוגליקמיה).
קטואצידוזיס סוכרתי או חמצת סוכרתית (Diabetic Ketoacidosis – DKA): מצב מסכן חיים שנגרם בשל מחסור באינסולין, הגורם לתסמינים כמו התייבשות, בחילות והקאות, בלבול וקושי בנשימה. כשליש מהאנשים בארה"ב מגיעים עם חמצת סוכרתית בזמן אבחון סוכרת מסוג 1.
היפרגליקמיה (Hyperglycemia): הוא המונח לרמת סוכר גבוהה בדם. חשוב שאנשים עם סוכרת מסוג 1 יהיו מודעים לרמות הסוכר שלהם בדם וישמרו עליהם בטווח הרצוי ככל האפשר כדי להימנע מסיבוכים בטווח הקצר והרחוק. .
היפוגליקמיה (Hypoglycemia): הוא המונח לרמת סוכר נמוכה בדם ויכול להתרחש אם לוקחים יותר מדי אינסולין. רוב הזמן, רמת הסוכר הנמוכה בדם נתפסת בשלב מוקדם, עם תסמינים כמו הזעה, עייפות, רעב ו/או עצבנות. אז ננקטות פעולות להחזרת רמת הסוכר לטווח הנורמלי. כ-40% מהאנשים המטופלים באינסולין חווים פעמים היפוגליקמיה חמורה.
חוסר מודעות להיפוגליקמיה (Hypoglycemia Unawareness): חלק מהאנשים עם סוכרת מסוג 1 אינם מרגישים כאשר רמת הסוכר שלהם נמוכה מדי. זה נקרא "חוסר מודעות להיפוגליקמיה"שיכול להביא לידי הגעה להגיע למצב של קשיים בדיבור, פירכוסים ואיבוד הכרה. השימוש בסנסור יכול לסיע להמנע מהגעה למצב זה .
