לפעילות גופנית נודעת חשיבות רבה בקרב ילדים סוכרתיים מסוג 1.
מזה זמן רב ידוע שטיפול משולב הכולל מתן אינסולין, תזונה נכונה ופעילות גופנית, הוא היעיל ביותר בבקרה המטבולית של מחלת הסוכרת בילדים מאחר ומשפרת את רגישות הקולטנים לאינסולין ומגבירה קליטת הסוכר בתאים. לפעילות הגופנית חשיבות גם במניעת סיבוכי הסוכרת ומצבים אחרים המתלווים למחלה כגון יתר לחץ דם והפרעה בפרופיל השומנים. יתרה מכך, פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח, הדימוי העצמי וההרגשה הכללית, דבר החשוב מאוד לכולם אך במיוחד בקרב ילדים סוכרתיים, המתמודדים עם החרדות והמגבלות של חיים עם מחלה כרונית. לפיכך יש להקנות לילדים אלו הרגלי פעילות גופנית מוקדם ככל האפשר.
הסתגלות לשגרת יום קבועה, הכוללת פעילות גופנית ותזונה מתאימה, תורמת רבות ליכולת האיזון המטבולי ומאפשרת שימוש יעיל ומהנה בפעילות הגופנית לשם איזון המחלה.
יש לקחת בחשבון כי פעילות אירובית (המעלה דופק) מלווה בהפחתת רמות סוכר בדם ויש להיערך בהתאם כדי להימנע מהיפוגליקמיה, בעוד שפעילות שאינה אירובית עשויה להתלוות בעליה זמנית בריכוז הסוכר. שני סוגי פעילויות אלו עלולות להוביל להופעה מאוחרת של היפוגליקמיה בהמשך.
הסיכון להיפוגליקמיה קיים במהלך 6-15 השעות שלאחר הפעילות ולפעמים גם עד 48 שעות ולכן חשוב להתייעץ ברופא המטפל לגבי סוג הפעילות וההערכות המומלצת.
ההנחיות המפורטות להלן נועדו בעיקרן להקטין עד למינימום את הסיכון להיפוגליקמיה:
- יש להקפיד על ניטור כהלכה של רמת הסוכר לפני הפעילות הגופנית ולאחריה.
- חשוב להכיר את תגובות הגוף לפעילות גם באימון וגם בתחרות.
- יש לאכול שעה עד שלוש שעות לפני הפעילות הגופנית ולוודא שרמת הסוכר היא בטווח המומלץ ע"י הגורם המטפל. במקרה של נוכחות קטונים בשתן – יש לדחות את הפעילות הגופנית עד לאיזון הולם.
- יש ליטול 15-30 גרם פחמימות לכל 30 דקות של פעילות גופנית מאומצת, או לכל 60 דקות של פעילות גופנית פחות מאומצת.
- יש להימנע מהזרקת אינסולין לשריר הפעיל במאמץ ולהקפיד על הזרקה הרחק ככל האפשר מהאזור הפועל. רצוי שהזרקת האינסולין תיעשה יותר משעה לפני תחילת הפעילות.
- יש להימנע מפעילות גופנית בשעות הערב המאוחרות (כדי למנוע מקרי היפוגליקמיה בעת השינה).
- חשוב לזכור כלל ברזל – בעת יציאה לכל פעילות גופנית על הילד לקחת עמו מארז הכולל:
- מוצר המכיל סוכר זמין למקרה של היפוגליקמיה, כגון: טבליות / סירופ / ג'ל – גלוקוז, שקיות / קוביות סוכר, מיץ ממותק.
- מזון המכיל פחמימות, כגון: חטיף אנרגיה / כריך / ביסקוויטים / פרי / ארוחת ביניים אחרת
- בקבוק מים גדול.
- גלוקומטר (מד סוכר) וציוד עבורו.
- יש לוודא שבסביבה ישנם אנשים היודעים כי הילד/ה סוכרתי/ת
- לחולים המשתמשים במשאבות אינסולין לרוב לא תהיה בעיה בזמן פעילות. עם זאת יש לשים לב לשינויים בספיגת האינסולין הבזאלי. במקצועות ספורט יכולה המשאבה להפריע מסיבה אסטטית או במגע.
- שימוש בסנסור (Continuous glucose monitoring (CGM) מאפשר זיהוי מצבי היפוגליקמיה וטיפול מהיר יותר, אך עדיין קימות בעיות טכניות ושוני משמעותי בין סוגי סנסורים שונים.
להנחיות מפורטות המתייחסות לקורס צלילה לסוכרתיים:
הנחיות לקורס צלילה לסוכרתיים
