סוכרת סוג 1 מתרחשת כאשר מערכת החיסון תוקפת והורסת את תאי הבטא בלבלב שמייצרים אינסולין. עם התפרצות הסוכרת ,כשהגוף אינו מסוגל יותר לייצר אינסולין, מופיעים תסמינים כמו צמא קיצוני, השתנה תכופה, ירידה במשקל ועייפות.

סוכרת סוג 1 יכולה להתפרץ בכל גיל , בכל סוגי האוכלוסיה, והרקעים הסוציו-אקונומיים. הגורמים להתפרצות סוכרת סוג 1 אינם ידועים, אך מחקרים מצביעים על כך שגורמים גנטיים וסביבתיים יכולים להעלות את הסיכון לפתח את המחלה.

האבחון של סוכרת סוג 1 יכול להתרחש באופן פתאומי ובלתי צפוי. התסמינים הראשוניים כוללים צמא, השתנה תכופה, ירידה במשקל ועייפות. רופאים חייבים לזהות במהירות את התסמינים המקדימים לסוכרת סוג 1. הכלים לאבחון כוללים בדיקות רמות גלוקוז בדם, בדיקת HbA1C ובדיקת קטונים.

לא. היום בעקבות התפתחויות בטיפול , מומלץ לעשות בדיקה של נוגדנים לאחים, אנא בקשו מהאנדוקרינולוג/ית המטפל/ת בכם הפניה לאחים, ולפי התוצאה יכוונו אתכם להמשך המעקב.

מדובר למעשה בסוכרת סוג 1 שמופיעה בגיל מבוגר ומתקדמת באיטיות. מבוגרים שמאובחנים עם סוכרת סוג 1 עשויים שלא להזדקק לאינסולין לשם שליטה על רמות הסוכר לפחות בחצי השנה הראשונה לאחר האבחון. התפתחות המחלה משלבת מאפיינים גנטיים, חיסוניים ומטבוליים הדומים לסוכרת סוג 1 ולסוכרת סוג 2. כאשר מתייחסים לסוכרת הנגרמת מתגובה אוטואימונית (בכל גיל), מומלץ להשתמש במונחים "סוכרת סוג 1" במקום LADA

אינסולין הוא הורמון שמיוצר על ידי תאי הבטא בלבלב ועוזר לווסת את רמות הסוכר בדם. כאשר הגוף מפרק מזון, הוא משחרר גלוקוז לזרם הדם. אינסולין פועל כמו "מפתח" שמאפשר לגלוקוז להיכנס לתאי הגוף ולהפוך לאנרגיה. ללא אינסולין (או עם כמות בלתי מספקת של אינסולין), רמות הסוכר בדם עולות. אנשים עם סוכרת סוג 1 אינם מייצרים אינסולין ולכן הם תלויים במתן אינסולין לניהול רמות הסוכר בדם. מהו אינסולין בזאלי? אינסולין בזאלי (המכונה גם אינסולין רקע) או אינסולין ארוך , שומר על רמות יציבות של סוכר בדם במהלך שעות צום, כמו בין ארוחות או במהלך השינה. הוא ניתן פעם ביום למטופלים בזריקות. לאינסולין בזאלי תפקיד חשוב בניהול סוכרת מסוג 1. מהו בולוס (Bolus)?: מנה נוספת של אינסולין מהיר פעולה שלוקחים בדרך כלל לפני ארוחה או לפני החטיף, כדי לכסות על העלייה צפויה ברמת הסוכר בדם – זה נקרא בולוס. הבולוס ניתן גם במצב של היפרגליקמיה.

בהיעדר אינסולין וכאשר הגוף מפרק שומנים כמקור אנרגיה ,נוצרים קטונים. כאשר קטונים מצטברים בדם, הם גורמים לחמצת (רמת חומציות גבוהה מדי בדם). חמצת קטוטית סוכרתית (DKA) היא מצב מסכן חיים שבו הגוף, החסר אינסולין, משתמש בשומן כמקור אנרגיה. מצב זה מחייב טיפול רפואי דחוף.

אצל חלק מהמאובחנים , קימת תקופה קצרה לאחר אבחון סוכרת מסוג 1 שבה הלבלב עדיין מסוגל לייצר אינסולין. היא נמשכת בדרך כלל כמה חודשים עד שנה לאחר האבחון, ולאחר מכן האדם עם סוכרת מסוג 1 תלוי באינסולין חיצוני כדי לשרוד.

הפחמימות במזון הן רכיב המזון העיקרי שמעלה את רמות הסוכר לאחר אכילתן. לכן בסוכרת מסוג 1 לומדים לספור את כמות הפחמימה שאוכלים. על בסיס ספירה זו, ולפי יחס "אינסולין לפחמימות" נקבע מינון האינסולין להזרקה לפני כל ארוחה. ספירת פחמימות מסיעת לשמור על רמות סוכר בטווח הרצוי לאחר אכילה. יחס האינסולין לפחמימות נקבע על ידי דיאטנית סוכרת או האנדוקרינולוג. מהו יחס אינסולין לפחמימה ? יחס אינסולין לפחמימה (ICR – Insulin to Carb Ratio) הוא מספר שמראה כמה יחידות אינסולין צריך להזריק לכל גרם פחמימה שאוכלים. היחס משתנה מאדם לאדם ואפילו יכול להשתנות לאורך שעות היום. הוא עוזר להתאים את מינון האינסולין לארוחה כדי לשמור על רמות הסוכר אחרי האוכל טווח הרצוי. למשל, אם היחס אינסולין לפחמימה הוא 1:10, זה אומר שעל כל 10 גרם פחמימות שאוכלים צריך להזריק 1 יחידת אינסולין. מהו פקטור רגישות (או פקטור תיקון) ? הוא מספר שמראה בכמה יחידת אינסולין אחת יכולה להוריד את רמת הסוכר בדם. משתמשים ביחס זה כדי לחשב כמה אינסולין צריך להזריק כשהסוכר גבוה, כדי להחזיר אותו לטווח הרצוי והוא שונה מאדם לאדם ומשתנה בדרך כלל גם לאורך היממה. למשל, אם פקטור הרגישות (התיקון ) הוא 1:50, זה אומר שכל יחידת אינסולין שתזריק תוריד את הסוכר בדם 50 מ"ג/ד"ל בסוכר.

כיום ההמלצות הטיפוליות בסוכרת מתיחסות לטיפול בשימוש במשאבה ההיברדית "לבלב מלאכותי ", שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה כמו, התזונה הים תיכונית ופעילות גופנית . חשוב להיות במעקב של צוות רב מקצועי הכולל התיחסות להתמודדות הרגשית . תמיכה של משפחה , חברים , קבוצת השווים תורמת להתמודדות לאורך זמן כמו גם מפגשים ופעילויות עם סוכרתיים בני אותו גיל , כמו גם מחנה הקיץ הרפואי וכנסים .

אבחנה של מחלה כרונית עלולה להשפיע על הבריאות הנפשית והרגשית של האדם וגם של בני משפחתו. יש אנשים שחווים "מצוקה סוכרתית" (diabetes distress), בעוד שאחרים עלולים להתמודד עם אתגרים נפשיים משמעותיים יותר. אם אתה או אדם קרוב אליך חווים סימנים של מצוקה סוכרתית, מומלץ לפנות לצוות הרפואי ולשקול התייעצות עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הזרקות מרובות ביום (MDI – Multiple Daily Injections) הן השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בסוכרת סוג 1 מחוץ לארה"ב. כל מי שמשתמש בשיטה זו זקוק לשני סוגי אינסולין: אינסולין בזאלי (רקע) – אינסולין ארוך טווח אינסולין מהיר לארוחות (פרנדיאלי) – ניתן עם הארוחות או לתיקון רמות סוכר גבוהות האינסולין ניתן באמצעות מזרק או עט אינסולין.

משאבות אינסולין הן מכשירים קטנים ולבישים, המתוכנתים להזרים אינסולין לגוף במרווחים קבועים לאורך כל היום והלילה, במקום לבצע הזרקות מרובות ביום. המשאבה מספקת: אינסולין בזאלי (רקע) – זרם איטי ויציב לאורך 24 שעות בולוסים (מנות נוספות) – ניתנים כדי להתאים עליות ברמות הסוכר, למשל לאחר ארוחות

מד סוכר רציף (CGM – Continuous Glucose Monitor) הוא מכשיר קטן ולביש, המודד את רמות הסוכר בדם באופן רציף. במקום להשתמש במד סוכר רגיל הדורש דקירת אצבע, ה-CGM כולל חיישן שמוחדר מתחת לעור ומודד את רמות הסוכר בנוזל הבין-תאי בזמן אמת. הנתונים מועברים אל מקלט, טלפון חכם, שעון חכם או משאבת אינסולין ומוצגים על המסך. ניתן להצמיד את החיישן לאזורים שונים בגוף, בהתאם להנחיות היצרן.

זמן בטווח (TIR – Time in Range) הוא מדד שמראה כמה אחוזים מהיום רמות הסוכר שלך נמצאות בטווח היעד הרצוי. עם התפתחות מדי הסוכר הרציפים (CGM), TIR הפך למדד חשוב לניהול טוב יותר של רמות הסוכר בדם. כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי כדי לקבוע מהו טווח היעד המתאים עבורך ולבדוק כמה זמן ביום אתה מצליח להישאר בתוכו.

מערכת אוטומטית לניהול אינסולין (Automated Insulin Delivery System) מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים: 1. משאבת אינסולין 2. מד סוכר רציף (CGM) 3. אלגוריתם – מערכת חישוב שמחליטה על כמות האינסולין המתאימה המערכת מודדת את רמות הסוכר ומווסתת את מתן האינסולין כאשר אינך אוכל, על ידי הפחתת כמות האינסולין כאשר רמות הסוכר נמוכות, והגדלת המינון כאשר רמות הסוכר גבוהות. למרות זאת, המשתמש עדיין צריך להתערב במהלך ארוחות ופעילות גופנית אינטנסיבית.